הדמיה תרמוגרפית :קצת על בדיקות נוספות
הדמיה תרמוגרפית :קצת על בדיקות שד נוספות
ממוגרפיה : ממוגרפיה היא הבדיקה הנפוצה ביותר לגילוי גוש חשוד שעלול להיות סרטן שד . בדיקה זו נעשית על- ידי הקרנת השד באמצעות
קרינה רדיואקטיבית . במהלך בדיקה זו דוחסים את השד בין שתי לוחות מתכת וזאת על מנת לשטח את רקמות השד על-מנת שיהיה אפשרי
לקבל תמונה מפורטת . הליך זה אינו נוח וישנן נשים רבות החושבות אף שזהו הליך קצת משפיל ועקב כך נמנעות מלעשות בדיקה זו , אך בדיקה
זו היא חיונית . משך הבדיקה כ- 20 דקות וכולל שני זוויות צילום של כל שד . בדיקה זו נמצאה יעילה בעיקר אצל נשים מעל גיל 50 מכיוון
שרקמת השד שלהן צפופה פחות . אך אצל נשים צעירות בדיקה זו יעילה פחות מכיוון שרקמת השד של נשים צעירות צפופה יותר וזה מוביל
ללא מעט תוצאות כוזבות .
בדיקת מישוש על -ידי הרופא : בבדיקה זו הרופא יבדוק שינויים ברקמת העור של השד או הפטמות . בנוסף הרופא יבדוק הבדלי גודל או צורה
של השד . דגש רב ניתן למיקומם של גושים והאם גושים אלו מחוברים לעור או לשכבות עמוקות יותר .
MRI : בדיקה זו הינה יקרה מאוד , ורק במקרים מיוחדים נשים עוברות אותה . בדיקה זו יותר יעילה ממוגרפיה ואולטרה-סאונד וניתן לקבל בה
הערכה טובה יותר של השד . בדיקת MRI איננה עושה שימוש בקרני רנטגן וזה הופך אותה לבדיקה יותר בטוחה ויעילה לגילוי ודרוג רמת
הסיכון של סרטן השד.
מישוש עצמי : בדיקת מישוש עצמי זוהי בדיקה שכל אישה חייבת לעשות לעצמה מעת לעת ולהיות ערה לכל שינוי ולו הקטן ביותר המתרחש
בשדיה .הזמן האופטימלי ביותר לבדיקה זו הוא כאשר השד אינו נפוח או רגיש . ראוי לציין שלא כל שינוי בשד הוא בהכרח סרטני או מצביע
על סרטן . אך במקרה שבו את מרגישה בשינוי מומלץ לך להיבדק על -ידי רופא הנשים שלך .
PET CT : בבדיקה זו משתמשים בדרך -כלל רק כאשר האישה כבר חולה בסרטן (הסרטן כבר קיים ) . מכיוון שתאים סרטניים נוטים "לאכול"
יותר סוכר מתאים בריאים , מזריקים לתוך הווריד חומר ניגודי רדיואקטיבי על בסיס סוכר (בדרך -כלל זה סוכר עם יוד רדיואקטיבי) ועל -ידי
התפזרות החומר בגוף ניתן לגלות בוודאות די גבוהה היכן נמצאים הגושים הסרטניים בגופה של החולה .
