המים שבגופך כמראה לרגש ולבריאות שלך

המים שבגופך כמראה לרגש ולבריאות שלך
לפני כשבועיים סיפרתי לך על כוחה של המילה בתהליך הריפוי, כיצד התדר האנרגטי של המילה, הרגש והאמונה הפנימית משפיעים עלינו.
היום אני רוצה שננסה להבין כיצד התדרים הללו משפיעים על אחד החומרים החשובים בטבע ובגופנו – המים - מתוך מסקנותיהם של חוקרים מובילים שבדקו את השפעתן של מילים ורגשות על מולקולת המים בתנאים סביבתיים שונים.
מתברר שמולקולת המים למרות שהיא נראית פשוטה וקלה יחסית (לא דחוסה) התנהגותה מורכבת ועשירה והמבנה המולקולרי שלה משתנה כל הזמן, תכונה שכמעט ואינה מוכרת בחומרים אחרים.
בשנים האחרונות נחשפו במגוון מעבדות ברחבי העולם תכונות מסקרנות של המים המדגימות כיצד הם משתנים ועד כמה הם מושפעים מסביבתם האנושית.
לתהודה הנרחבת ביותר זכה ד"ר מסרו אמוטו מיפן, בשנת 1999, עם פרסום ספרו "מסרים מהמים".
הספר הציג בתמונות ברורות כיצד המסרים המוקרנים על קרח שנמצא בשלבי התגבשות משפיעים על מבנה הגביש. תמונות של גבישי קרח שקפאו כשלצדן מדבקות עם מסרים חיוביים של אהבה והוקרה הציגו גבישים שצורתם כשל פתיתי שלג סדורים והרמוניים, ואילו מסרים של שנאה וזלזול שהוצמדו למים גרמו להם לקפוא במבנה "מבולגן" וחסר צורה.
הקהילה המדעית אמנם לא קיבלה בזרועות פתוחות את טענותיו של ד"ר אמוטו על כך שמסרים מילוליים משפיעים על מבנה החומר, אך מחקרו פתח דלת למחקרים נוספים בתחום.
מים "אוהבים" שיאהבו אותם, טען ד"ר קונסטנטין קורוטקוב מהאוניברסיטה הטכנית בסנט פטרסבורג. כדי להוכיח זאת הוא ביקש בשנת 2007 מקבוצה של 1,500 מתנדבים מ-80 מדינות לשלוח בו זמנית במשך עשר דקות, "אהבה" לבקבוק מים מזוקקים שאת תמונתו הם יכלו לראות באינטרנט.

לטענתו של קורוטקוב, האהבה שהוקרנה אל המים גרמה להם לשנות את התכונות הכימיות והפיזיקליות כך שהם החלו לזרוח. באופן מפתיע, ההשפעה הלכה וגברה גם לאחר שהוקרנה האהבה ושיאה התקבל כעשר דקות לאחר הניסוי כשמידת הזריחה של המים הגיעה לעוצמה הגבוהה ביותר.
פרופ' רסטום רוי מאוניברסיטת מדינת פנסילבניה רצה לחקור כיצד הכוונה האנושית משפיעה על האופן שבו מולקולות המים מסתדרות ביניהן. בניסוי שערך בשנת 2008 הוא ביקש לבחון האם הכוונה האנושית יכולה להביא להתפתחותם של "מים מובנים" (מים בעלי תכונות ריפוי).
רוי נעזר בקרינת האור העוברת דרך המים ובשינויים הזעירים בתדרי הקרינה, כלומר בצבע האור בעקבות מעברו במים, כדי ללמוד על התפתחותם של צבירי "מים מובנים".
במהלך הניסוי, מתנדבים ממדינות רבות בעולם כיוונו את מחשבותיהם והתמקדו במחשבה שהמים המזוקקים יהפכו למים מרפאים – "מים מובנים". ואכן, רוי ועמיתיו גילו שינויים בקרינה שעברה דרך המים.
חוקר אחר, פרופ' ברנד קרופלין שמו, ביקש להוכיח כיצד מים "זוכרים" את מי או את מה שבא עימם במגע. במחקרו הוא הדגים כיצד כל טיפת מים נושאת בקרבה את ההיסטוריה שלה. הוא ועמיתיו מצאו דרך לתעד את צורותיהן של טיפות המים תחת עיני המיקרוסקופ – הם טפטפו טיפות על משטח זכוכית, נתנו להן להתייבש, ומאוחר יותר צילמו אותן באמצעות מיקרוסקופ.
לעיני החוקרים התגלה מראה מרהיב: מתברר שלכל טיפה מראה ייחודי משלה. בריאיון סיפר קרופלין שטיפות שהונחו על הזכוכית על ידי אדם מסוים היו דומות זו לזו, אך כשהשוו את תמונותיהן של טיפות שטופטפו על ידי אנשים שונים, נמצאו תבניות שונות מאוד האחת מרעותה. מכך הסיקו החוקרים שאפילו האדם שהניח את טיפות המים על משטח הזכוכית הטביע את חותמו על טיפות המים שטפטף.
ממצא מסקרן נוסף של פרופ' קרופלין הדגים כיצד המים זוכרים אלו צמחים באו אתם במגע. מי ברז שיובשו במעבדתו של פרופ' קרופלין הציגו טיפות שבמרכזן כתם כהה. לאחר שהוכנס לתוך המים חומר שמקורו בחי או בצומח, הכתם שהופיע היה בהיר. כל טיפות המים מהמיכל שבו היו תאים חיים הציגו אותה תוצאה. כלומר, המגע הקודם עם החומר החי השפיע על טיפות המים.
הצוות הכניס למים פרחים שונים, ייבש טיפות מים שנטבלו בהם הצמחים, ובחן את "דמותן" של טיפות המים המיובשות תחת עדשת המיקרוסקופ. התברר שכל סוג של פרח יצר טיפות בעלות מאפיינים ייחודיים, ולטענתו של פרופ' קרופלין – אף דומים למראהו של הפרח עצמו.
אם אכן, השפעתם של הרגשות המוקרנים על מים היא ניכרת ומוכחת ואם כפי שציינתי בתחילת דבריי, גופנו עשוי ברובו המכריע ממים – אז בנות יקרות, מחקרים אלה מספקים לנו חומר רב למחשבה.
אני מזמינה אתכן לשנות את השיח הפנימי שלכן, לעבור תהליך ריפוי וליצור יותר "מים מובנים" בגופכן.