ההבדל בין תרמוגרפיה, ממוגרפיה ואולטרה-סאונד

הדמיה תרמוגרפית :ההבדל בין תרמוגרפיה ,ממוגרפיה ואולטרה-סאונד 

אנו בחברת ATHENA תמיד נשאלים על ההבדל בין שלושת הבדיקות הנפוצות והאם בדיקה אחת יכולה להחליף בדיקה שניה ? ובכן,

הבדיקה התרמוגרפית איננה מחליפה או מתיימרתלהחליף את בדיקת הממוגרפיה והאולטרה-סאונד מסיבה אחת פשוטה : הבדיקה

התרמוגרפית היא בדיקה שונה מין היסוד משני הבדיקות האחרות .  הבדיקה התרמוגרפית רק יכולה להשלים את הבדיקות האחרות ,

או הפוך : הבדיקות האחרות יכולות להשלים את הבדיקה התרמוגרפית .

בעוד בדיקת הממוגרפיה והאולטרה-סאונד יכולות לאתר גוש חשוד , ובמידה ואותו גוש חשוד יתברר לאחר בדיקת ביופסיה כגוש סרטני,

את צריכה להבין מכך שאותו גידול סרטני "התבשל" אצלך בגוף מרמה של תא סרטני בודד ועד לגילוי עצמו במשך 8 -10 שנים לפחות .

או במילים אחרות , ממוגרפיה ואולטרה-סאונד יכולות לאתר גושים חשודים שלאחר בדיקת ביופסיה רק לאחר 8 -10 שנים מיום היווצרותם .

הבדיקה התרמוגרפית יכולה לאתר שינויים פיזיולוגים שהם קדם סרטניים על -ידי הערכתם של מספר משתנים הקשורים באופי התפקודי

המטבולי של רקמת השד שלא מוערכים בבדיקות אחרות , כגון : פעילות מטבולית (חילוף חומרים ) לא תקינה ולא סימטרית בין שני צדי

השדיים , חוסר איזון הורמונאלי , נפיחות לימפתית ואחרים . כל אלו עלולים לעודד את היווצרותו של סרטן השד או להעיד על התפתחותו

בשלב מוקדם שלא ניתנים לאיתור בבדיקות הממוגרפיה והאולטרה-סאונד .

להלן טבלה המתארת את התפתחותו של סרטן השד מרמה של תא בודד ועד לגילוי על -ידי ממוגרפיה ואולטרה-סאונד :

שלושה חודשים	2 תאים
שנה 1	16 תאים
שנה 2	256 תאים
שנה 3	4,096 תאים
שנה 4	65,640 תאים
שנה 5	1,048,576 תאים
שנה 6	16,777,216 תאים
שנה 7	268,435,456 תאים
שנה 8	4,294,967,296 תאים

בשנה השמינית ניתן לגלות את הגידול הסרטני ע"י ממוגרפיה.

הרשימה הבאה משווה בין שלושת הבדיקות הנפוצות :

אולטרה-סאונד : יכולה להצביע על מיקום של ממצא (גוש )חשוד ,זוהי בעצם בדיקה מבנית שיכולה לאתר גוש שכבר קיים , על ידי בדיקת קול

במגע מינימלי . בעלת יכולות לאתר לעיתים גידולים שלא נראים בממוגרפיה. איננה יכולה לאתר גידולים גושים בשלב הקדם פולשני . יכול

לדמות את כל אזור השד בלי קשר לגודלו , אך יכול להיות מושפע מהמחזור החודשי , בעל יכולת הפרדה בין גוש מוצק לגוש נוזלי , ניתן

להיעזר בו גם למעקב אחר ממצאים מחשידים בבדיקות אחרות כגון ממוגרפיה , תרמוגרפיה ,מישוש . ספציפיות ממוצעת כ- 66% 

והתראות שווא כ- 34% .

ממוגרפיה : זוהי בדיקה מבנית היכולה להצביע על מיקומו של ממצא גוש חשוד . הבדיקה מתבצעת על ידי דחיסת השד ללוחות מתכת והקרנתו

על ידי קרינת רנטגן . קרינת הרנטגן מייצרת תמונה של האזור החשוד על -ידי הבדלי צפיפות ברקמת השד. בדיקה זו יכולה לאתר גידולים

המתפתחים לאט או בשלב הקדם פולשני . ישנו קושי רב בפיענוח ממצאים במקרה של שדיים גדולות בעלי  צפיפות גבוהה ופיברוציסטיים  .

חלקי השד העליונים אינם נראים בברור . תשע מתוך עשר ביופסיות אשר הומלצו לאחר בדיקת ממוגרפיה , מתגלות כאזעקות שווא .

אחוז הרגישות לנשים מעל גיל 50 עומד על כ- 80%  ונתון זה יורד ל- 50%-60% לנשים מתחת לגיל 50(40%-50% ממקרי הסרטן

אינם מאובחנים ) .

תרמוגרפיה : ללא קרינה , ללא סיכון ,לא פולשני ,ניתן לחזור על הבדיקה ככל שנדרש ובכדי לעקוב אחר יעילות הטיפול לאורך זמן .

הבדיקה מתבצעת באמצעות גלאי אינפרה-אדום המתארים שינויי טמפרטורה , בניית כלי דם חשודים והרחבתם של כלי דם קיימים אל האזור

החשוד .זוהי בדיקה תפקודית המאתרת שינויים פיזיולוגים ואיננה יכולה להצביע על מיקום מדויק של נקודה חשודה . הבדיקה התרמוגרפית ,

במקרים רבים מגלה שינויים פיזיולוגים שנים רבות לפני כל בדיקה אחרת והיא בעלת יכולת רגישות רבה יותר לגילוי ואיתור של גידולים

מהירים ואלימים .יכולת אבחנה במצב ההורמונאלי של רקמת השד כחלק מגורמי הסיכון , בנוסף לאיתור ממצאים חשודים . הבדיקה

התרמוגרפית יכולה לקלוט את כל צורות השד ואזוריו בצילום . הבדיקה התרמוגרפית מושתתת על טכנולוגיה היכולה לספק סימני אזהרה

מוקדמים מאוד המבוססים על שינויים פיזיולוגים ברקמת השד הקודמים בדרך- כלל ליצירת גידול פיזי אף שנים בטרם היווצרותו .

הבדיקה התרמוגרפית היא בעלת רגישות ממוצעת של כ- 90% (אפילו יותר ) וזה כשלעצמו חסר תקדים ברפואה .  פחות מ- 10%

ממקרי הסרטן אינם מאותרים אך אלו בדרך- כלל גידולים שקצב צמיחתם כל כך איטי והם לא יוצרים מספיק חום ובעלי חילוף חומרים מאוד

נמוך ובדרך כלל הם נחשבים לבעלי סיכון נמוך .

היום זה כבר ידוע שגילוי מוקדם שווה הארכת תוחלת החיים . אך בסופו של דבר אם גידול סרטני התגלה מוקדם (ממוגרפיה אולטרה-סאונד )

זה אומר שכבר יש סרטן . הבדיקה התרמוגרפית עוסקת בעיקר במניעה , המניעה חשובה יותר ויעילה יותר מגילוי מוקדם .

משמעותה של המניעה היא לא לחלות בסרטן מלכתחילה .

אם ברצוננו לשנות את הגישה העכשווית בתחום סרטן השד , עלינו לנקוט באמצעים מניעתיים שיהפכו לנורמה בהערכת בריאות השד .

סרטן מתחיל מתא אחד לא תקין המכפיל את עצמו בכל 90 יום ולאחר שמונה שנים הוא מגיע לכדי מיליארדי תאים סרטניים ויותר וזה הזמן

המשוער שבו הוא יתגלה בממוגרפיה (אם בכלל ) וזה אינו גילוי מוקדם אלא גילוי של גוש סרטני קיים ופעיל !

כל אישה צריכה לדעת את הסיכון שלה לפתח סרטן שד .ביישום שיטת הערכת סיכונים יעילה המשלבת שיטות גילוי שונות , האישה  יכולה

להעריך את סיכוניה ולפתח תכנית אקטיבית לשיפור רקמת השד ולהחזרת נטיית הסיכון לאחור . גישת האיתור המוקדם לסרטן השד הנהוגה

היום איננה מספיקה כלל . תרמוגרפיה רפואית של השד צריכה להתווסף לבדיקות השגרתיות להערכת בריאות האישה .